איך לזהות ולהתמודד עם אסתמה של העור?

דלקת עור אטופית (Atopic Dermatitis), המכונה גם אקזמה או אסתמה של העור, היא מחלת עור שכיחה וכרונית בה העור נראה מודלק, אדום, מגרד ויבש. התופעה מופיעה בעיקר אצל ילדים: כ-20% מהתינוקות בישראל סובלים ממחלה זו החל מהחודשים הראשונים לחיים ובכ-60% מהם בשנה הראשונה לחיים. אצל מבוגרים שיעור הסובלים מתופעה עומד על כ-10%, כאשר חלק מן המקרים נמשכים מהילדות אל הגיל הבוגר ואצלם חלק מופיעים תסמינים לראשונה בגיל מבוגר.

דלקת עור אטופית נגרמת ככל הנראה משילוב של גורמים גנטיים (תורשתיים) וסביבתיים. גורמים גנטיים כוללים הבדלים בחלבונים היוצרים את מחסום העור. כאשר מחסום זה לא תקין, העור מאבד לחות ביתר קלות והופך יבש יותר, מגורה בקלות ורגיש יתר על המידה לחומרים חיצוניים. העור אף מועד יותר לזיהומים. מערכת החיסון בעור עשויה להיות שונה ולהגיב ביתר רגישות לטריגרים סביבתיים, לדוגמה - קשקשים של חיות מחמד וקרדית אבק.

אלרגיות סביבתיות (נזלת אלרגית) ואסתמה עשויות להופיע בתדירות גבוהה יותר בקרב אנשים עם דלקת עור אטופית, אך הן אינן הגורם למחלה. מחלות אלו נכללות בקבוצת המחלות המכונות "מחלות אטופיות".

אצל תינוקות, דלקת עור אטופית מתחילה לעיתים קרובות כפריחה אדומה ויבשה על הלחיים ובאזור הפה, ובאזור זה הפריחה יכולה להחמיר כתוצאה מריור.

כאשר ילדים מתבגרים, הפריחה עשויה להופיע על הידיים, הרגליים ובקפלי העור. בקרב בני נוער, הפריחה מופיעה לעיתים קרובות בחלק הפנימי של המרפקים והברכיים, על כפות הידיים והרגליים ומסביב לעיניים.

המחלה מלווה בגרד שיכול להיות חמור ואף לגרום להתעוררות בלילה ולסבל רב. חולים באטופיק דרמטיטיס עם גרד חמור יכולים לתאר התקפי גרד, ושריטות עד זוב דם.

במחלה קשה תתכן פגיעה משמעותית באיכות החיים הן של החולה והן של משפחתו.

אין תרופה המרפאת את המחלה, אך הטיפולים וההמלצות יועילו לפריחה וליובש וישפרו את הגרד. טיפול נכון לפי המלצת רופא עור יכול להוביל לרמיסיות (תקופות ללא פריחה או גרד) ארוכות.

מטופלים אשר סובלים מאטופיק דרמטיטיס קלה לרוב יוכלו לטפל במחלה בעזרת שגרת טיפול לעור רגיש ויבש והימנעות מטריגרים, היכולים להחמיר את המחלה.

במטופלים עם מחלה בדרגת חומרה בינונית-קשה נדרש לרוב טיפול רפואי בשילוב עם השגרה היומיומית המומלצת לכלל הסובלים מהמחלה.

טיפול באטופיק דרמטיטיס

מטרת הטיפולים היא למנוע עור יבש, לטפל בפריחה, להקל על הגירוד ולמזער את החשיפה לטריגרים. בחלק הבא נסקור כיצד לטפל בכל אחד מהדברים:

1. טיפול עדין בעור למניעת יובש

יש להתרחץ מדי יום (או יום כן - יום לא) בכדי לשטוף לכלוך וגורמים מגרים פוטנציאליים אחרים.
המים צריכים להיות פושרים (לא חמים מאוד), וזמן הרחצה צריך להיות מוגבל ל-5 עד 10 דקות.
יש להשתמש בשמן אמבט או מעט מאוד סבון, ורק באזורים בהם הדבר נחוץ. מומלץ להשתמש בסבון עדין המותאם לעור רגיש.
אין לשפשף את העור בעזרת מטלית רחצה, ספוג או מברשת.
לאחר הרחצה יש לייבש את העור על ידי טפיחות קלות עם מגבת רכה.
יש להשתמש בקרם לחות מספר פעמים ביום על כל הגוף, במיוחד לאחר הרחצה, כדי "לכלוא" את הלחות בעור.
יש להשתמש בכמות קטנה של חומרי כביסה, לא מבושמים ומותאמים לעור רגיש.
עדיף למרוח קרם לחות על כל הגוף בזמנים שונים; אם מורחים קרם לחות יחד עם משחה או קרם במרשם, תמיד יש למרוח קודם את תרופת המרשם.
אין ללבוש בגדים צמודים או מחוספסים. בגדי צמר ובגדים חדשים עלולים לגרום לגירוי.
יש להימנע מסאונות ומרחצאות אדים ולשמור על טמפרטורה סביבתית קרירה.
במקרה של יובש קיצוני, מכשיר אדים קרים או חמים עשוי לעזור. יש להקפיד על ניקיון תכוף של המכשיר למניעת התפתחות עובש.

2. טיפול בפריחה

התרופות הנפוצות ביותר הן תכשירים סטרואידים במריחה מקומית על העור. קיימים סוגים רבים ושונים של תכשירים סטרואידים מקומיים המגיעים בעוצמות שונות ובנוסחאות שונות (למשל משחות, קרמים, תחליבים, תמיסות, ג'לים, שמנים).

חשוב למצוא את השילוב הנכון עבור המטופל כדי לטפל ולהקטין את הסיכון לתופעות לוואי לא רצויות. באופן כללי, יש למרוח את התכשירים הסטרואידים המקומיים בשכבה דקה ולא יותר מפעמיים ביום. נדיר מאד לראות תופעות לוואי כאשר משתמשים בסטרואידים מקומיים לפי הוראות הרופא. גם תרופות מקומיות שאינן סטרואידים, עשויות להועיל, במיוחד באזורים בעלי עור דק כמו העפעפיים, בתי השחי והמפשעה. במקרה של דלקת עור אטופית קשה ועמידה לטיפול, יתכן שיהיה צורך בתרופות מערכתיות (במתן דרך הפה או בזריקה) שהטיפול בהן מצריך מעקב רפואי הדוק יותר.

3. טיפול בגרד

יש לדווח לרופא אם ילדכם סובל מגרד קיצוני או אם הגירוד משפיע על יכולתו לישון. תרופות נגד גירוד הניתנות דרך הפה (אנטיהיסטמינים) יכולות להועיל בהשראת שינה, אך לרוב אינן מפחיתות את תחושת הגרד ואת הגירוד.

הטיפול הטוב ביותר לגרד הוא הקפדה על ההנחיות לטיפול בעור יבש בשילוב הטיפול התרופתי שניתן ע"י הרופא.

4. הימנעות מטריגרים

אצל חלק מהילדים ישנם גורמים ספציפיים המעוררים את המחלה והגרד, ואילו אצל אחרים אין כאלה שניתן לזהות. הטריגרים אף עשויים להשתנות עם הזמן. הטריגרים הנפוצים כוללים: רחצה מוגזמת ללא לחות, לחות סביבתית נמוכה, חשיפה לעשן סיגריות, לחץ נפשי, זיעה, חיכוך וחימום יתר של העור, וחשיפה למוצרים מסוימים כגון צמר, סבונים לא עדינים, חומרי בישום, אמבטיות קצף, וחומרי כביסה.

באופן כללי לילדים הסובלים מאטופיק דרמטיטיס אין הגבלות לגבי אכילת מזון כלשהו. אין עילה למנוע מילדים אלו רכיב זה או אחר במזון. ישנם מחקרים שאף הוכיחו כי צריכת חטיף "במבה" יכול לסייע במניעה של אלרגיה עתידית לבוטנים.

אלרגיה אמיתית למזון הינה פריחה אשר מופיעה בסמוך לאכילת המזון החשוד ויכולה להתבטא בפריחה אדומה יותר, עם או בלי נפיחות הפנים והשפתיים. במקרה של הופעת פריחה מסוג זה חובה להיוועץ ברופא אלרגיה ובמידה ויש תסמינים של נפיחות או קוצר נשימה יש לפנות למיון בהקדם.

אטופיק דרמטיטיס

אטופיק דרמטיטיס נפוץ בעיקר אצל ילדים ובמקרים קשים אף עלול לפגוע באיכות החיים

מניעת התלקחויות חוזרות

חלק חשוב מהטיפול באטופיק דרמטיטיס הוא הטיפול המונע. טיפול זה מסייע בהפחתת תדירות ההתלקחויות ובעצימותן.

טיפול זה כולל הקפדה על שגרת הטיפול והטיפוח היומיומית: אמבטיות קצרות יומיות, סבון עדין או שמן רחצה ומריחת קרם לחות.

בנוסף ישנם טיפולים במשחות בעלות מרשם רופא שאינן סטרואידליות שניתן למרוח בתדירות של פעמיים בשבוע על האזורים המועדים להתלקחות (אזורים שבהם הפריחה נוטה לחזור) גם כאשר המצב רגוע ואין פריחה כלל. טיפול זה נקרא טיפול פרואקטיבי והוכח במחקרים כיעיל בהפחתת תדירות ההתלקחויות.

הורים לילדים "אטופיים"

במשפחות בעלות רקע "אטופי" בהן סובלים מאחת מהמחלות האטופיות: אסתמה נשימתית, אטופיק דרמטיטיס או נזלת אלרגית, הוכח במחקרים כי שימון עור התינוקות שלהן בקרם לחות, החל מהיום הראשון לחייהם יעיל בהפחתת השכיחות של אטופיק דרמטיטיס בשנה הראשונה לחיים.

"פחד מסטרואידים" - הורים רבים קוראים באינטרנט על תופעות לוואי מסטרואידים וחוששים לתת לילדיהם טיפול בסטרואידים. חשוב לציין כי סטרואידים במריחה הוא טיפול הבחירה הראשוני במחלה והוא יעיל ובטוח לשימוש כל עוד פועלים לפי ההנחיות. אם מורחים מעט מדי או למשך תקופה קצרה ממה שהומלץ לא תהיה הקלה ותתכן הישנות מהירה. אין למרוח סטרואידים ללא הגבלה אך אין הצדקה לחשוש מטיפול זה כל עוד פועלים לפי המלצות הרופא.

ישנם מקרים בהם ההורים מתוסכלים מכך שהטיפול לא עובד או שהמחלה אינה חולפת, בעיקר כשהילד מתגרד מאוד וסובל וחייו מושפעים ממחלתו. חשוב להדגיש - אטופיק דרמטיטיס הינה מחלה כרונית. הטיפול עוזר ומקל על תסמיני המחלה אך טבע המחלה הוא להתלקחות מחדש.

חשוב לעקוב אחרי הוראות הרופא ולהמשיך בטיפול התרופתי והן היומיומי לפי ההוראות גם אם נדמה שהמחלה חלפה.

חשוב למצוא קרם לחות שהילד אוהב או יכול לסבול, בכדי להצליח להתמיד בטיפול היומיומי.

במידה ופועלים לפי ההנחיות והפריחה אינה משתפרת, חשוב לבחון מול הרופא את המצב. יש צורך לשלול זיהום עורי, רגישות ממגע לחומרים אלרגנים, ואפילו לבחון מחדש את האבחנה במקרה זה.

במידה והטיפולים אינם גורמים להטבה או שיש התלקחויות תדירות למרות הטיפול אז מדובר במחלה חמורה יותר ויש צורך להתאים טיפול תרופתי בעצימות גבוהה יותר.

כיצד אטופיק דרמטיטיס משפיע על איכות החיים?

אטופיק דרמטיטיס מהווה נטל על הסובל ממנה עם פגיעה רחבת היקף בבריאותו ואיכות חייו וגם על משפחתו של החולה. מחקרים הדגימו כי מלבד הפגיעה באיכות החיים עקב המחלה עצמה – הפריחה, הגרד, והטיפולים האינטנסיביים שאינם ללא עלות, ישנם אספקטים נוספים בחיי החולים שנפגעים.

בקרב חולי אטופיק דרמטיטיס יש יותר הפרעות שינה, הפרעות קשב וריכוז, חרדה ודכאון ורבים מתארים פגיעה בתפקוד היומיומי ובפן החברתי.

כחלק מהטיפול הכולל במחלה חשוב להתייחס לאיכות החיים של המטופל ומשפחתו ובמידת הצורך להפנות לטיפולים משלימים נוספים כמו קבוצות תמיכה או ייעוץ פסיכולוגי, שיסייעו ויקלו בהתמודדות השוטפת.